אמנות קיר כפרית מווייטנאם

מחוץ לערים, וייטנאם הופכת לירוקה בדרך שמצלמות אף פעם לא מצליחות ללכוד. שדות מוצפים משמשים כמראות, טרסות נערמות על גבעות לרצועות, והאור קופץ מהמים אל מתחת לכל דבר. ציור מתמודד עם זה טוב יותר ממצלמה, וזו הסיבה הכנה לקיומה של הקולקציה הזו.

ירוק הוא האתגר

נוף אורז הוא כמעט מונוכרומטי, והצייר צריך לבנות את כל התמונה ממשפחת צבעים אחת. זה נעשה עם טמפרטורה ולא עם גוון: ירוק קר במים המוצלים, ירוק-צהוב במקום שבו השמש פוגעת ביבול, וירוק-אפור במקום שבו קצה הטרסה חותך. טעות בזה והקנבס הופך למדשאה שטוחה.

הדמויות קטנות בכוונה. תאו מרוחק או עובד כפוף נותנים את קנה המידה שאומר לך שהגבעה ענקית; הגדל אותם והנוף מתכווץ.

לאן הם הולכים

אלה ציורים מרגיעים שממלאים קיר גדול בלי להשתלט על החדר. הם מתאימים לחדרי שינה, למסדרונות ולכל חלל שכבר יש בו הרבה ויזואלית, כי הם מוסיפים שטח ולא אירועים. לגרסת המים של אותו רוגע, ראו סצנות נהר; לחיי העבודה בתוך הכפרים האלה, חיי יומיום.