אמנות קיר של סצנות לילה מווייטנאם

הלילה הוא המקום שבו הציור הווייטנאמי זוכה למוניטין שלו. הוי אן מתחת לפנסים, רחוב רטוב שמחזיר את האור של חלון ראווה, דוכן אוכל שהוא הדבר החם היחיד בכביש חשוך. אלה הם הציורים שמשנים חדר יותר מכולם, כי הם מביאים איתם מקור אור משלהם.

לצייר חושך בלי לאבד אותו

הטעות בציור לילה היא להבהיר אותו כדי שהפרטים ישרדו. ציורים טובים עושים את ההפך: הם נותנים לרוב הבד להיות חשוך באמת ומשקיעים הכל בשתיים או שלוש נקודות אור, ואז נותנים להחזרות האור לתאר את השאר. כביש רטוב בלילה הוא ברובו שחור עם כמה כתמי צבע אנכיים, והעין משחזרת את כל הרחוב מזה.

זו הסיבה שהקנבסים האלה רגישים יותר לתלייה מאשר כל אוסף אחר כאן. מוארים מלמעלה בנורה חמה הם זוהרים; תחת תאורת תקרה קרה ושטוחה הם נסגרים. זה לא עולה כלום לתכנן, וזה משנה יותר מהגודל שתבחרו.

איפה הם מתאימים

חדרי אוכל, חדרי שינה, ברים, וכל קיר שאתם מסתכלים עליו בעיקר בערב. הם בחירה גרועה מול חלון גדול, שבו סנוור של יום משטח אותם. לפנסים באור יום, ראו הוי אן; לאותם רחובות לפני השקיעה, סצינות רחוב.